| 12 | |||
| 1 | וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת־נָתָן אֶל־דָּוִד וַיָּבֹא אֵלָיו וַיֹּאמֶר לֹו שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד רָאשׁ׃ | Nathan's message & David's repentance. 2Sm.12.1-15 | |
| 2 | לְעָשִׁיר הָיָה צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה מְאֹד׃ | ||
| 3 | וְלָרָשׁ אֵין־כֹּל כִּי אִם־כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה וַיְחַיֶּהָ וַתִּגְדַּל עִמֹּו וְעִם־בָּנָיו יַחְדָּו מִפִּתֹּו תֹאכַל וּמִכֹּסֹו תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקֹו תִשְׁכָּב וַתְּהִי־לֹו כְּבַת׃ | ||
| 4 | וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנֹו וּמִבְּקָרֹו לַעֲשֹׂות לָאֹרֵחַ הַבָּא־לֹו וַיִּקַּח אֶת־כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו׃ | ||
| 5 | וַיִּחַר־אַף דָּוִד בָּאִישׁ מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל־נָתָן חַי־יְהוָה כִּי בֶן־מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת׃ | ||
| 6 | וְאֶת־הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם עֵקֶב אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְעַל אֲשֶׁר לֹא־חָמָל׃ | ||
| 7 | וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל־דָּוִד אַתָּה הָאִישׁ כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי הִצַּלְתִּיךָ מִיַּד שָׁאוּל׃ | ||
| 8 | וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת־בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת־נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ בְּחֵיקֶךָ וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְאִם־מְעָט וְאֹסִפָה לְּךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה׃ | ||
| 9 | מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת־דְּבַר יְהוָה לַעֲשֹׂות הָרַע אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב וְאֶת־אִשְׁתֹּו לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתֹו הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמֹּון׃ | ||
| 10 | וְעַתָּה לֹא־תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד־עֹולָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת־אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיֹות לְךָ לְאִשָּׁה׃ ס | ||
| 11 | כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת־נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם־נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת׃ | ||
| 12 | כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה נֶגֶד כָּל־יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ׃ ס | ||
| 13 | וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־נָתָן חָטָאתִי לַיהוָה ס וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל־דָּוִד גַּם־יְהוָה הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת׃ | ||
| 14 | אֶפֶס כִּי־נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת־אֹיְבֵי יְהוָה בַּדָּבָר הַזֶּה גַּם הַבֵּן הַיִּלֹּוד לְךָ מֹות יָמוּת׃ | ||
| 15 | וַיֵּלֶךְ נָתָן אֶל־בֵּיתֹו וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת־הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יָלְדָה אֵשֶׁת־אוּרִיָּה לְדָוִד וַיֵּאָנַשׁ׃ | The death of David's son. 2Sm.12.15-23 | |
| 16 | וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת־הָאֱלֹהִים בְּעַד הַנָּעַר וַיָּצָם דָּוִד צֹום וּבָא וְלָן וְשָׁכַב אָרְצָה׃ | ||
| 17 | וַיָּקֻמוּ זִקְנֵי בֵיתֹו עָלָיו לַהֲקִימֹו מִן־הָאָרֶץ וְלֹא אָבָה וְלֹא־בָרָא אִתָּם לָחֶם׃ | ||
| 18 | וַיְהִי בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי וַיָּמָת הַיָּלֶד וַיִּרְאוּ עַבְדֵי דָוִד לְהַגִּיד לֹו כִּי־מֵת הַיֶּלֶד כִּי אָמְרוּ הִנֵּה בִהְיֹות הַיֶּלֶד חַי דִּבַּרְנוּ אֵלָיו וְלֹא־שָׁמַע בְּקֹולֵנוּ וְאֵיךְ נֹאמַר אֵלָיו מֵת הַיֶּלֶד וְעָשָׂה רָעָה׃ | ||
| 19 | וַיַּרְא דָּוִד כִּי עֲבָדָיו מִתְלַחֲשִׁים וַיָּבֶן דָּוִד כִּי מֵת הַיָּלֶד וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־עֲבָדָיו הֲמֵת הַיֶּלֶד וַיֹּאמְרוּ מֵת׃ | ||
| 20 | וַיָּקָם דָּוִד מֵהָאָרֶץ וַיִּרְחַץ וַיָּסֶךְ וַיְחַלֵּף וַיָּבֹא בֵית־יְהוָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיָּבֹא אֶל־בֵּיתֹו וַיִּשְׁאַל וַיָּשִׂימוּ לֹו לֶחֶם וַיֹּאכַל׃ | ||
| 21 | וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו מָה־הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה בַּעֲבוּר הַיֶּלֶד חַי צַמְתָּ וַתֵּבְךְּ וְכַאֲשֶׁר מֵת הַיֶּלֶד קַמְתָּ וַתֹּאכַל לָחֶם׃ | ||
| 22 | וַיֹּאמֶר בְּעֹוד הַיֶּלֶד חַי צַמְתִּי וָאֶבְכֶּה כִּי אָמַרְתִּי מִי יֹודֵעַ יְהוָה וְחַי הַיָּלֶד׃ | ||
| 23 | וְעַתָּה מֵת לָמָּה זֶּה אֲנִי צָם הַאוּכַל לַהֲשִׁיבֹו עֹוד אֲנִי הֹלֵךְ אֵלָיו וְהוּא לֹא־יָשׁוּב אֵלָי׃ | ||
| 24 | וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת־שֶׁבַע אִשְׁתֹּו וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וַתֵּלֶד בֵּן אֶת־שְׁמֹו שְׁלֹמֹה וַיהוָה אֲהֵבֹו׃ | Birth of Solomon. 2Sm.12.24-25 | |
| 25 | וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו יְדִידְיָהּ בַּעֲבוּר יְהוָה׃ ף | ||
| 26 | וַיִּלָּחֶם יֹואָב בְּרַבַּת בְּנֵי עַמֹּון וַיִּלְכֹּד אֶת־עִיר הַמְּלוּכָה׃ | David captures Rabbah. 2Sm.12.26-31 | |
| 27 | וַיִּשְׁלַח יֹואָב מַלְאָכִים אֶל־דָּוִד וַיֹּאמֶר נִלְחַמְתִּי בְרַבָּה גַּם־לָכַדְתִּי אֶת־עִיר הַמָּיִם׃ | ||
| 28 | וְעַתָּה אֱסֹף אֶת־יֶתֶר הָעָם וַחֲנֵה עַל־הָעִיר וְלָכְדָהּ פֶּן־אֶלְכֹּד אֲנִי אֶת־הָעִיר וְנִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ׃ | ||
| 29 | וַיֶּאֱסֹף דָּוִד אֶת־כָּל־הָעָם וַיֵּלֶךְ רַבָּתָה וַיִּלָּחֶם בָּהּ וַיִּלְכְּדָהּ׃ | ||
| 30 | וַיִּקַּח אֶת־עֲטֶרֶת־מַלְכָּם מֵעַל רֹאשֹׁו וּמִשְׁקָלָהּ כִּכַּר זָהָב וְאֶבֶן יְקָרָה וַתְּהִי עַל־רֹאשׁ דָּוִד וּשְׁלַל הָעִיר הֹוצִיא הַרְבֵּה מְאֹד׃ | ||
| 31 | וְאֶת־הָעָם אֲשֶׁר־בָּהּ הֹוצִיא וַיָּשֶׂם בַּמְּגֵרָה וּבַחֲרִצֵי הַבַּרְזֶל וּבְמַגְזְרֹת הַבַּרְזֶל וְהֶעֱבִיר אֹותָם וְכֵן יַעֲשֶׂה לְכֹל עָרֵי בְנֵי־עַמֹּון וַיָּשָׁב דָּוִד וְכָל־הָעָם יְרוּשָׁלִָם׃ ף | ||
| << | :12 | >> | |||
|---|---|---|---|